לחץ להגדלה
.
לחץ להגדלה
.
לתמונות נוספות באלבום לחץ כאן
עם שחר בים
(לחץ להצגה)
טקס קצין מצטיין
(לחץ להצגה)
טל בפולין אוג' 2004
(לחץ להצגה)
טל בגדיד
(לחץ להצגה)
שיר לזכרו של טל
(לחץ להשמעה)
לקטעי אודיו ווידאו נוספים לחץ כאן
איציק חפץ הדליק/ה נר לזכרו ב-20/02/2017: "טל היקר, גיבור אמיתי, לא תשכח לעולם. יהי זכרך ברוך".
 
גואל ברדוגו הדליק/ה נר לזכרו ב-11/05/2016: "טל הגיבור והיקר יהי זכרך ברוך".
 
לנרות זיכרון נוספים לחץ כאן
להדלקת נר לזכר טל ברדוגו, אנא מלא את הטופס הבא:
שם פרטי:
שם משפחה:
תוכן: (עד 120 תווים)
הדלק
נקה
לשליחת הודעה למכריך על אתר לזכר טל ברדוגו, אנא מלא כאן את כתובות הדוא"ל שלהם:
שלח
נקה
אם ברצונך לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שאתר זה מתעדכן, לחץ כאן
  [סה"כ 36 רשומות] לדף הבא 2  1 עמודים 2 מתוך 1 עמוד מספר 
השנים חלפו מהר מידי / אפרת מכלוף (ג'רבי) (09-8353521)
עוד מעט 9 שנים מאז היום הארור ההוא הזמן עבר חלף לו
ואנחנו המשכנו את חיינו בכאב גדול .
לפני מספר חודשים העבירו אותי בעירייה לעבוד בבית יד לבנים
המקום הזה קיבל משמעות מאוד גדולה בעבורי מאחר שאתה ועוד שנים מהמפלוגה שלנו
נהרגו ישראל לוטטי וניר סימו אני אומנם לא נשארתי בקשר אבל אתם תמיד איתי בלב
ותמיד אני מספרת את הסיפור ועל כמה שהייתה מפקד מדהים
טל יקירי נזכור אותך תמיד בליבנו
משפחת ברדוגו היקרה תמשיכו להיות חזקים ולהנציח את טל כל כך טוב
אוהבת 
אפרת מכלוף(ג'רבי) פ"פ הפלחו"ד בפיגוע 
כתבה בעיתון מעריב ערב יום הזיכרון / סא"ל דני אוקן (היה המ"פ של טל)
http://epaper.maariv.co.il/Olive/ODE/News/


"טל היה דמות שאליה חיילים נושאים עיניים "

סא"ל דני אוקן, מג"ד רותם, כותב על חברו לנשק סרן טל ברדוגו ז"ל מחטיבת גבעתי
שנהרג בהיתקלות עם מחבלים ב-23.9.2004

אחיקם משה דוד | 14/4/2013
9:51

במותם ציוו לנו את הדרך
- סגני אלופים כותבים על חבריהם לנשק שאיבדו במהלך השירות הצבאי ואשר מוסיפים
ללוות אותם במסעות, בקרבות ובזכרונות








בשנת 2004, לאחר שסיימתי את תפקידי
כמפקד פלוגת החוד בגדוד שקד שבחטיבת גבעתי, יצאתי ללימודים. בבוקר יום ה-23
בספטמבר 2004 הודיעו כי הייתה חדירה למוצב מורג ברצועת עזה וכי סגן מפקד הפלוגה,
סרן טל ברדוגו, נהרג. מספר דקות לאחר מכן צלצל הטלפון בשנית, הפעם בדירתי. על הקו
הייתה חברתו של טל, עדי. היא אמרה כי שמעה שהייתה חדירה למוצב ושאלה אם אני יודע
מה עם טל. אמרתי לה שאבדוק וא
חזור אליה.
התארגנתי במהירות ונסעתי למוצב מורג




את טל פגשתי לראשונה, בינואר 2003 לאחר שסיים קורס קצינים ושובץ
כמפקד מחלקה בפלוגת החוד. טל היה מפקד מצטיין, בעל מנהיגות יוצאת דופן וסוחפת. הוא
היה אהוד ונערץ בקרב חיילים ומפקדים כאחד. במהלך השנה בה שימשתי כמפקדו נוצרו
בינינו יחסים אישיים קרובים, מעבר ליחסי מפקד-פקוד




'טל היה קצין שרק החל את דרכו הצבאית. קצין מבטיח, מלא
חלומות, שאיפות שכל עתידו היה לפניו. הוא היה דמות אליה חיילים נושאים עיניים,
ומפקדים מתפללים שיהיה פקודם - כי מפקד תלוי רבות בפקודיו. הם אלו שבמידה רבה
קובעים את מידת הצלחתו בתפקיד




מאז החלתי את דרכי הצבאית פיקדתי על מפקדים וקצינים רבים.
טל היה אחד הטובים שבהם. סמכתי עליו והאמנתי בו. טל היה קצין מקצועי אשר ידע לרדת
לפרטים הקטנים ביותר. קשוח, אך בד בבד קשוב ודואג לחייליו כאילו היו בניו. הרגשתי
אז, ואני מרגיש גם היום, כי זכיתי להכיר את טל, להיות מפקדו ולהיות חברו





דברים לזכרו אזכרה 8 שנים / סקרלט (מחנכת בכיתות א-ב)

23.9.2012



טל נהרג ב-23.9.2004, ערב יום הכפורים  תשס"ה



התמונה שבאלבום
בין כל האלבומים שקבלתי ישנו אחד
שכריכתו מבריסטול כחול בהיר, מצוירים עליה פרחים אדומים ודובי עם ארבעה בלונים, ובכתב יד של ילד, הוא הוקדש לי.
דפי האלבום A 4 פשוטים, לבנים, או משובצים או משוררים,
והם מחוררים וקשורים בסרט מתנות פשוט.
בכל דף תמונה ולצידה מספר מילות תודה ותקווה.
שתיים שלוש שורות לא יותר, בכתב של ילד קטן שאך זה סיים כתה א'.
מזכרת לי , מחנכת הכתה, שאזכור כל ילדה וילד, שברבות הימים אשמע על מעשיהם ואתגאה בהם,  ייתכן שאפגוש אותם, באקראי ברחוב או באירוע חגיגי  ואומר:  
זה היה תלמיד שלי, אני לא זוכרת באיזו שנה,  אבל אני זוכרת , שהוא ישב בספסל הראשון בכתה, סמוך לשולחן שלי.
ילד קטן, ככל הילדים קצת נמוך וקצת ביישן, היו לו ידיים של איש גדול, ושוקיים קטנים ושריריים והוא רץ בהפסקות אחר הכדור. היו לו תלתלים חומים וחיוך רחב והמבט שלו חקרן ותובעני. חרוץ ממושמע ואחראי רציני ועצמאי, נחוש להצליח . היה לו חוש הומור והצחיק את הילדים,
כן, ויש לי תמונה שלו באלבום, מהיום הראשון בבית הספר והוא גם כתב לי:


"לסקרלט!!
תודה רבה שלימדת
אותי לקרוא ולכתוב וגם מחשבים.
ועל השנה הנהדרת


                 מטל


                        ברדוגו." 
כך כתבת לי טל, כשסיימת את כתה א' בשנת תשמ"ט יוני 1989בבית הספר הממלכתי רמות ד' בשכונת רמות בירושלים.
טל יקר,
הייתה לי הזכות לטעת בך ערכים וידע, ללמד אותך קריאה וכתיבה, ללטף את ראשך, לשמוע אותך, לצחוק איתך, לראותך מציג ושר.
לצערי, לא נפגשנו אף פעם מאז שעזבת את בית הספר ועברת לגילה. ולא ידעתי שגדלת להיות קצין מוערך ומצטיין.  עד ששמעתי את שמך מתפרסם בחדשות.
ולא ידעתי עד כמה, רק אחרי שקראתי עליך באתר ההנצחה ודברתי עם אמא.
ולא ידעתי, שאעמוד היום ואדבר אליך ואתה שם, בשקט, באותו המבט, מקשב לי כמו אז, מביט בי ובכל הקהל הקדוש הזה .



יהי זכרך ברוך.



 

מכתב לזכרו אזכרה 8 שנים / רונית ברדוגו (אמא)

                                                           ספטמבר 2012



טולי שלי,



אתה מאמין ? חלפו כבר 8 שנים ושוב אני כותבת לך מכתב . משנה לשנה הדבר נעשה עבורי קשה יותר ויותר. וזאת משום שככול שעובר הזמן והשנים חולפות כך העצב והכאב מתעצמים ונעשים אישיים ופנימיים יותר וכך קשה לי יותר לבטא במילים ולהעלות על הכתב את ריגשותי. כי איך אפשר לתאר געגוע ,עצב וכאב כל כך עצומים לבן שלא יחזור ?



 טולי, שוב ספטמבר שוב מרגישים את ריחות הסתיו באוויר הלילות נעשים קרירים יותר. שוב תקופת החגים. שוב כולם מתכנסים סביב שולחן החג, ורק אתה חסר!



 המחשבות מתרוצצות בראש. שוב אותו חוסר שקט, שבשגרה החדשה שלי למדתי להפנים מחלחל לתוכי .שוב תחושה של חוסר אנרגיה , שוב כאב ההחמצה מכה, שוב אותו געגוע צורב ובלתי נסבל .



 ראש השנה, החג שמסמל יותר מכל תקופה חדשה , התחלות חדשות, מסמל עבורינו ועבורך טל את הסוף. סוף של תקופה. סוף של אהבות סוף של חלומות. סוף של חיים שלמים. היית בחור צעיר רק בן 22 שרצה  להגן על המדינה שבה הוא חי .שרצה לאהוב ולהיות נאהב שרצה לבלות לצחוק ללמוד וליהנות. לשמוע מוזיקה, לכתוב מכתבי אהבה, לטייל בעולם להתחתן ,להוליד ילדים, שרצה לגמוע את החיים עד תום.



 ובשניה אחת ארורה הכל נגמר . הכל השתנה  והחיים קיבלו משמעות אחרת. שום דבר לא יחזור להיות כבעבר.



נשארו רק הזיכרונות והחוויות שחווינו יחד המתועדים בכל אותם סרטי וידאו ותמונות. כשאני צופה שוב באותם סרטים אני מתגעגעת ומתרגשת . מתרגשת לשמוע שוב את קולך. לפעמים שמח ומבודח לפעמים קצר רוח. מתרגשת לראות את הפרצופים שהיית נוהג לעשות למצלמה. מתרגשת לראות אותך מוקסם משחר מתרגשת לראות שוב את תנועות הגוף שלך , מתרגשת לראות  איך הפכת מילד שובב לבחור רציני ואחראי ולמפקד נערץ. מתגעגעת  לחוות שוב את אותם רגעים את אותה אוירה קלילה ושמחה, בפיקניק משפחתי, באחד הטיולים, בקפה של שבת, בבית עם כל המשפחה, או בסתם ארוחת ערב רגילה ביחד. רגעים נפלאים שלא ישובו עוד לעולם!



טולי,  שמונה שנים בלעדיך וזה עדיין כואב ממש כמו בהתחלה . זה לא נכון שהזמן מרפה את הפצעים זה פשוט שלומדים להפריד בין הכאב שתמיד נמצא שם לבין השגרה החדשה שיצרנו .



 שמונה שנים חלפו התבגרנו והשתנינו. העולם כל כך השתנה  לעיתים קרובות אנחנו תוהים מה היית חושב על כל הטכנולוגיה החדשה . בטוח היית מתפעל ומתלהב מכל הטלפונים החכמים, מהאינטרנט,מהפייסבוק. אני עדיין זוכרת איך באחת החופשות שלך  באת איתנו לקניון ראית מכשיר די.וי.די. וכל כך התלהבת. כמובן שחזרנו הביתה עם הדי.וי.די. אהבת כל כך לראות סרטים . זוכרת איך פעם אחת כשהיית בחופשה מהצבא ישבת יום שלם וראית את  שלושת הסרטים של "שר הטבעות" ברצף ..



 טולי שלי שמונה שנים חלפו, רוב החברים שלך כבר נשואים ועם ילדים קטנים ומתוקים וכולנו מקפידים לשמור על קשר. להיות יחד בשמחות וגם בעצב .



שמונה שנים חלפו ושחר הקטנה כבר נערה בוגרת כמעט בת חמש עשרה.  אור כבר אחרי השרות הצבאי עובד, נהנה ומבלה יחד עם מיכל . ועוז מסיים השנה את הלימודים במכללה.



טולי, בעוד מספר חודשים עוז וחן עומדים להתחתן. אירוע זה ממלא אותנו באושר ובשמחה גדולה ואין סופית. ומצד שני בצער עמוק, כאב גדול ובהרגשת החמצה ענקית שלך ושלנו כגודל השמחה כך עומקו של העצב . אני  יודעת שתהיה כל כך נוכח בחסרונך !



 טולי, בעוד מספר ימים בחול המועד סוכות יחול יום ההולדת שלך, יום הולדת 30 . איני יודעת איך היית נראה היום, אני רק יכולה לדמיין, להסתכל על אחיך ואחותך להסתכל על חבריך בני גילך ולנסות לחבר תמונה בדמיוני.



 טולי , שמונה שנים חלפו  ואני מרגישה שאתה נמצא איתי בכל מקום . בכל אירוע בו אני נמצאת,  זאת הדרך הכי אפשרית לי לחיות עם הכאב. לחיות עם הבלתי אפשרי . מצטערת עבורך טולי, שלא הספקת לממש את חלומותיך, ומצטערת עבורינו שלא נזכה ללוות אותך בהתגשמות חלומותיך.



 טולי עברה לה עוד שנה וכולנו מתאספים כאן אבא ואני עוז, אור ושחר, חן ומיכל, סבתא וסבא, כל בני המשפחה, חברים וחברות מפקדים וחיילים.



 זוכרים את מי שהיית ובוכים על מי שלא תהיה.



 לעולם נזכור את החיוך ושמחת החיים שלך.



 אוהבת ומתגעגעת מאוד



שלך אמא



 



 



 

למשפחת ברדוגו / נגעתם לליבי   לקריאה  
דברים לזכרו של טל אזכרה 7 שנים 6.1.12 / יפעת מרום (בת דודה)   לקריאה  
דברים לזכרו של טל ערב יום הזיכרון 2010 / יפעת (בת דודה)   לקריאה  
מכתב מאבא אזכרה שש שנים / מוריס ברדוגו (אבא)   לקריאה  
פקודה / אפרת (0542132228)   לקריאה  
מכתב מאבא לאזכרה שנתיים 28.9.06 / מוריס ברדוגו (אבא)   לקריאה  
מכתב מאמא אזכרה חמש שנים 24.9.09 / רונית (אמא)   לקריאה  
מכתב מאמא אזכרה ארבע שנים / רונית (אמא)   לקריאה  
משפחת ברדוגו היקרה / גיא גיא   לקריאה  
מכתב מאמא אזכרה שש שנים / רונית ברדוגו (אמא)   לקריאה  
מכתב מאמא -אזכרה שלוש שנים / רונית ברדוגו (אמא)   לקריאה  
דברים לזכרו של טל אזכרה 4 שנים / יפעת מרום (בת דודה)   לקריאה  
מכתב מאמא לאזכרה שנתיים 28.9.06 / רונית ברדוגו (אמא)   לקריאה  
מכתבו של אבא לטל בערב לזכרו 8.11.05 / מוריס ברדוגו (אבא)   לקריאה  
מכתבה של אמא 11.08.05 / רונית ברדוגו (אמא)   לקריאה  
דברים לזכרו של טל אזכרה שנתיים / יפעת מרום (בת דודה)   לקריאה  
מכתבו של איל / איל נודלמן (חבר ילדות)   לקריאה  
להוספת דברים לזכרו לחץ כאן 
  [סה"כ 36 רשומות] לדף הבא 2  1 עמודים 2 מתוך 1 עמוד מספר 
שם פרטי:
שם משפחה:
חיפוש מתקדם
דף הבית |  יצירת אתר זיכרון |  מידע לאבלים ולמנחמים |  אודות "עד עולם" |  תקנון |  צור קשר |  כל אתרי ההנצחה
כל הזכויות שמורות ©